איך שומרים על התשוקה?
מי שמספרת לי שיש לה עדיין פרפרים וריגושים לבעל שלה ,לאחר 20 שנה או שהיא משקרת או שזיכרונה קצר והיא פשוט מחליפה את תחושת הרעב וקרקורי הבטן לפרפרים בבטן.
חברה סיפרה לי שחברה סיפרה לה שיש לה תשוקה לבעלה למרות השנים שחלפו,הרגעתי אותה ואמרתי שזה מה שכולן אומרות ,אז מה איכפת לה לשקר גם?
וזה מזכיר לי את הפולניות שנפגשות ואחת מהן מחמיאה לשתי חברותיה ,לאחת על התסרוקת החדשה ולאחרת על השמלה היפה שהולמת את גיזרתה הדקה ,כשהיא לא זוכה לשום מחמאה מהשתיים היא אומרת:" מה אין לכן מילה טובה להגיד לי? " והן משיבות ביחד : " לא! " אז היא אומרת להן : זה בסדר, אתן יכולות לשקר לי כפי שאני שיקרתי לכן .
אז באמת באמת , מה קורה כשהדלת נסגרת יודע רק הזוג . אך מחקרים מראים שיש שחיקה ושזוגיות זו עבודה שמחייבת השקעה ממש כמו גינה ,שכדי ליהנות מפרחים יפים יש להשקות ,לעדור ,לזבל להוציא /לעקור עשב שוטה ואז אפשר ליהנות מגינה מטופחת ופורחת . כך בדיוק במערכת יחסים כדי לתחזק אותה צריך לדעת להחמיא לפרגן,לפנק, לפנק, לפנק לסייע ולהושיט יד וכתף את הריגושים והתשוקה מחליפים דאגה , איכפתיות , את "ההתאהבות" הפוחזת מחליפה האחות הבכורה והבוגרת "אהבה",שהיא בוגרת רצינית ושקולה לא ממהרת לשום מקום היא מאד מיושבת ורצינית מעט משעממת אך נוחה כמו נעלי בית מהוהות שתמיד נעים לנעול אותן והן מחכות לנו באותו מקום שהשארנו אותן, לאחר שחלצנו במהירות את נעלי הסטילטו אחותן הצעירה ,המתלהבת והמתאהבת ,מעט לוחצת ולחוצה ,אך משדרת בטחון עצמי גבוה ופאסון ,שהם לעיתים רק למראית עין (רגל).
נחוץ מול לחוץ , איך לשלב בין השניים ?מה המינון ? עוד אחזור לעסוק בסוגייה זו ובינתיים המציאות די עגומה... הקלות הבלתי נסבלת של הגירושים לאנשים שמחפשים ריגושים בחוץ,לאחר שלא קיבלו זאת במגרש הביתי שלהם מעוררת השתאות, מה קורה לנו ,לדור הזה שממהר להתחתן ועוד יותר מזדרז להתגרש? מישהו בוגר ואחראי צריך ללמד אותם שיש מכשולים בדרך,שיש עליות ומורדות וצריך לעצור ולהביט ,לעיתים עולים על מכשול אך לעיתים אפשר לדלג מעליו או לעקוף אותו, אך את זה אנו לומדים תוך כדי הליכה ,תוך כדי תנועה ,הטיול והמסע נעשה מפעם לפעם קל יותר ,נעים יותר ,פחות מפרך יש יותר זמן ליהנות מהנוף ,לשבת ,לשתוק להביט ולתעד ,לא תמיד יהיו ריגושים ולעיתים הנוף יהיה טריוויאלי ,אך נשמח שיש לנו רגליים ללכת ועיניים לראות ועם מי לצאת למסע הזה,כן, כן לראות את החצי השני של הכוס החצי ריקה. יש אנשים שזקוקים להשוואה כדי להעריך את מה שיש להם ,אם רע לאחר ולי מעט טוב יותר אז זה נותן לי תחושת סיפוק ,אך אם לשכן שלי טוב יותר ויש לו יותר אמצעים ,אני אחוש תסכול ומרמור ,כי הדשא של השכן ירוק יותר. אך עצם ההשוואה יוצרת תחרות מיותרת . בזמן שמתבזבז על הסתכלות על הדשא של השכן שלנו ,נשקיע אנרגיה ,מים, שמש ,זבל בדשא שלנו והוא יהיה ירוק וימצא חן בעינינו ,בלי השוואות ,לא תלוי גודל ,צבע או זן. צריך להתאמן על זה , בהתחלה זה קשה אך עם הזמן ההתכנסות הזו ברצונותינו ובמה ששייך לנו נושאת פרי ורואים תוצאות נפלאות ממש כמו בגינה המטופחת.
אז איך שומרים על הגחלת ? במחוות קטנות ויומיומיות : מתנות קטנות לתשומת לב, כוס יין עם שקיעה ,לצחוק ביחד לעשות ספורט וסקס ,כן ,כן כל אלה משחררים אנדרופינים ,זהו חומר שמשתחרר במוח וזהו סם חוקי לחלוטין ,שנותן לנו הרגשה של שחרור והתעלות , אז למה לא ? סטוצים? רומן מהצד ? ממש לא מומלץ , לא בריא , מבלבל ומתעתע ,איך אני יודעת ? חברה סיפרה לי שחברה סיפרה לה .
