טוב,אחרי שחשפתי בפניכם את ה"סוד",אני יכולה לומר לכם שבעקבות מחלת הסרטן,צמחתי ,פרשתי כנפיים,עשיתי שינויים משמעותיים בחיים שלי,האטתי את הקצב ,אני קשובה יותר לרצונותיי ,פחות מרצה ויותר רוצה. (טוב. יש יוצאים מן הכלל לא סתם זכיתי לתואר "אמא פולנייה") היום אני יותר מודעת, במילה מודעת יש ידע וידיעה ואת שניהם רכשתי בדם יזע ודמעות. התחלתי לנהל אורח חיים נכון,אני מתייחסת לגופי כמו בית מקדש,טוב אם זה נשמע ערטילאי מדי אז אני אשתמש בדימוי של הגוף כאל בית.
כשם שחשוב לי שהבית יהיה נקי ,מאוורר ,שיהיו בו רהיטים יפים ושאני שמחה לארח בו חברים עם אנרגיות טובות.כשם שאיני מרימה ידיים ומחליטה שיותר אין התייחסות לבית ואז תהייה הזנחה פושעת ולא יהיה נעים לשהות בו,זו בדיוק ההתייחסות שיש לי לגופי. הגוף של כולנו זקוק למקלחות, לתנועה לאוורור (חופשות) שנזמין רק "אורחים רצויים" זאת אומרת אוכל בריא ומזין,שנותן לנו תחושה טובה, לאכול הרבה ירקות לשתות הרבה מים ,חשוב עד מאוד מי ואיך מכינים את האוכל, איזו אנרגיה מושקעת באוכל שנכניס לגופנו, בכלל באוכל יש מרכיב רגשי שתחילתו בינקותנו והוא מלווה אותנו עד אחרית ימינו ולכן חשוב להכניס "נשמה" באוכל. החברים הטובים יהיו המחשבות שנכניס פנימה, מחשבות חיוביות, בונות ,יוצרות. אם ננהג בגופנו בכבוד הוא יחזיר לנו אהבה ותשומת לב .
לכל הקומפלקס הזה אני קוראת "אורח חיים" והוא מתנהל לאורך זמן, באופן קבוע ועקבי, לא לקראת.... ולא לפני אירועים מיוחדים;בר מצווה ,חתונה ,ולא אחרי החגים ,גירושין וכו.......הגוף שלנו לא אוהב זעזועים ושינויים דרסטיים, הוא אוהב שלווה והתמדה כי קל יותר לשמר מאשר לתקן. בשימור יש תהליך מתמשך ואילו בתיקון יש תהליך של נסיגה ועלייה למסלול (סוג של זעזוע) ואיבוד זמן. אז ממרום גילי ומניסיוני אני רוצה לנדב לכם כמה טיפים ,נתחיל בזה שגנטיקה זו עובדה שאנו מקבלים בירושה ואם נולדנו להורים ה"נכונים" וזכינו ב-חוסר השמנה ,חוסר ורידים, חוסר שיער שיבה וחוסר יכולת לפתח בגופנו מחלות שונות ומגוונות,כל זה כי נולדנו להורים שהזכרתי קודם. הרי שזכינו ושפר מזלנו, אך אם אנחנו נמנים עם אלה שכן ירשו אי אילו "ירושות" לא כל כך רצויות,עלינו לעשות הכל כדי למזער נזקים וזה תלוי רק בנו ומשום כך לקחתי על עצמי לפתוח את היום הכי בריא וירוק שאפשר ומדי בוקר (לעיתים יש פקשושים) אני שותה עשב חיטה שסגולותיו הן לאין ערוך,טעמו מתקתק וסכריני אך אני מתייחסת אליו כאל תרופה, שותה את זה ב-"shot" אחד. לא לפני שאני אומרת "לבריאות".
1 ק"ג של עשב חיטה שווה ערך ל-35 ק"ג של ירק טרי אחר. הוא עשיר בויטמינים טבעיים, מינרלים, יש בו 70 אחוז כלורופיל שחיוני לפיתוח וחיזוק הדם ומסלק רעלים מגופנו. הוא אפילו מסייע בתהליך הרזייה על ידי האצת מחזור הדם, הגברת חילוף החומרים והמסת שומנים עודפים, כל כך הרבה יתרונות במשקה אחד, מה לא כדאי? לאחר שאני שותה את עשב החיטה אני יוצאת להליכה על חוף הים שכוללת תרגילי מתיחה ויוגה. זה רק חלק מאורח חיים נכון שלקחתי על עצמי ואני מרגישה נפלא לפתוח כך את הבוקר.
עוד אחת קטנה לפני פיזור, קורה לכם שאתם במסעדה או באירוע פורמלי כלשהו לאחר שאכלתם סלט ירוק בריאותי והמחשבה שתקועה לכם בראש שאולי תקוע לכם משהו בין השיניים? לי זה קורה. התחושה מאוד לא נוחה, אי אפשר לחייך, אי אפשר לנהל שיחה באופן חופשי מבלי לחשוב שאולי זה ישנו עדיין שם ובבקשה בבקשה לא לצלם. עצה לי אליכם שאלו את זה שיושב לצידכם אם "שרה התקשרה?" הוא כבר יבין.
שיהיה לנו הרבה ירוק בחיים אך לא בין השיניים :)
Another beautiful entry! I love love love what you write and agree wholeheartedly- the body is indeed a temple. Knowing you treat it as such, it really comes as no surprise that you are a goddess inside and out!
השבמחק