יום שבת, 2 ביולי 2011

דברים שרואים מכאן לא רואים משם וגם דברים שרואים משם לא רואים מכאן




ניו יורק בלי שופינג
זה כמו מרק בלי שקדי-מרק.
זה כמו ים בלי חול
כמו תל אביב עם הפסקה
כמו לחם בלי חמאה
כמו תרבות בלי מוזיאונים
כמו ישראל בלי פלאפל
רבות דובר על ניו יורק בירת הבירות שאנשים אוהבים לאהוב או אוהבים לשנוא.
ממש כמו קוסברה- או שאוהבים או שלא. אין באמצע. ואכן בניו יורק הכל אקסטרים . אין אמצע ,לרגע לא משעמם יש אקשן ועניין 24/7.
הכל קורה ויכול לקרות במקום אחד, מנהטן, ניו יורק.
אז בביקורי האחרון (לאחר מגורים של כמעט 7 שנים) מרגישה ממש בת-בית. יודעת איפה כדאי לבקר/להיות/לראות. המקום מעורר אותי בכמויות רבות של אדרנלין שזורם בגופי מרגע שאני נוחתת ונושמת את הנשימות הראשונות לאחר הטיסה הארוכה, לעיתים האוויר מעט מפויח, מעט קודר, מעט קריר, אך באותה מידה הוא משתנה במהירות ,השמש זורחת ומסלקת את העננים, או שמא זה בראש שלי בלבד? הפעם הביקור שלי היה גדוש בתוכניות ובטקסים מרגשים, ראשית בני הבכור אלירן סיים תואר שני באחת האוניברסיטאות היוקרתיות בניו יורק (NYU) אחרי לימודים מפרכים ומלאי אתגרים ,הגאווה והנחת היו בשיאן לראות אותו על הבמה מקבל את התעודה עם כל התלבושת המסורתית הנציג הישראלי היחיד עם כל שאר מדינות העולם. בהחלט כבוד גדול!.
סיבה שנייה לביקור הייתה בתי טליה שסיימה את לימודי היוגה שלה והפכה להיות מורה בבי''ס ליוגה, ולהיות בשיעורים שהיא מנהלת במקצועיות מביא הרבה נחת, רציתי לומר לכולם "זו הבת שלי" אך ביוגה כמו ביוגה צריך להיות בשקט ולהתרכז בעבודת הגוף והנפש. אז שתקתי, אבל כל נשימה גרמה לי תחושת התעלות וגאווה. כמובן שאי אפשר לפסוח על הביקורים במוזיאונים שהרי זה חלק מניו יורק, תרבות ואומנות הולכים יד ביד עם מנהטן. ובאותה נשימה 'ברנס-אנד-נובלס', חנות הספרים הגדולה והאהובה עליי מכל גם היא "זכתה" לביקור שלי וכמובן רכישה של כמה ספרים מעניינים בנושא אופנה-סטיילינג תחום שהפך להיות מרכז ההתעניינות שלי באופן רשמי בשנים האחרונות (זה תמיד היה שם).
אז אם באופנה עסקינן איני יכולה להתעלם  מהבגדים או שמא "האוצרות" שהבאתי עמי מבירת האופנה, לעיתים הרכישות היו ידועות מראש אך לרוב לא, והן ניקרו בדרכי ממש ללא הכנה מוקדמת וקפצו לידיי ולא הרפו עד שלקחתי אותן משם. ממש חשתי את אנחת הרווחה שלהן או שמא שלי? גם פה רמת האדרנלין בדם עולה וההתרגשות אוחזת בי בכל פעם שאני מחזיקה בידי "אוצר" גלום שיפגוש בהמשך את אחיו ואחיותיו, ויחשוף את יכולותיו וכישרונותיו יחד איתם, או לפעמים בתפקיד יחיד וכולם יהיו מאושרים ומסופקים. גם אני, כמובן! (יחד עם המחמאות שאקבל כיאה לכל אומן שמחכה למחיאות כפיים בתום ההופעה!). Sample Sale- מושג נפוץ במנהטן. זוהי מכירה של מעצב/ת שמציגים לראווה את כל העיצובים שלהם בהנחה של 60-70 אחוז מערך הבגד, כמובן שאיכות הבגדים היא גבוהה ומאוד מפתה לרכוש פריט (פיס) אחד מיוחד (יוניק) שלא נמצא בחנות תעשייתית.
אז גם משם לא הדרתי את רגליי ובהחלט השתתפתי ב"חגיגה" הבלתי נגמרת. אך תצוגת האופנה האמיתית מתרחשת ברחובות ניו יורק. אופנה מאולתרת, רב-גונית, ססגונית, אקלקטית, יכולתי לחוש את הבדלי התרבויות והמשמעויות. החאקי (קאקי) והירוק זית הצבאי מאוד In(אין )במנהטן ואילו אצלנו בארץ זה מיד מתקשר עם2-3 שנות שירות (לפחות) בצבא ולכן לא דחוף ללבוש את הצבעים האלה.






בשיעור היוגה של בתי
בטקס הסיום של בני


חצאיות ארוכות,מאוד רלוונטיות בניו יורק ואילו אצלנו זה מתקשר לדתיות (דוסיות) ולכן לא כל כך פופולארי אצלנו. אלא אם את מצוותת לחצאית גופיה סקסית שלא משאירה מקום לספק לגבי הזרם אליו את משתייכת. בכלל במנהטן הכל רלוונטי, מתקבל, אופנתי, שיק וגיק חיים בשלום ביחד. משהו באווירה נותן לגיטימציה לכל שיגעון, פנטזיה, גחמה. אולי כי מרגישים מאוד משוחררים מכל בקורת וכשמרגישים כך מתנהגים בהתאם והתוצאות המרנינות מדברות בעד עצמן. המסקנה שלי אם כך ללכת עם התחושות הטבעיות הראשוניות מבלי לחשוב מה יגידו? איך זה יתפרש? פשוט להיות, ליהנות, כי אופנה זה FUN- ולא צריך לקחת אותה יותר מדי ברצינות. פשוט ליהנות. בתצלומים שלפניכם תוכלו להתרשם קמעא מן ההנאה הצרופה ומה"אוצרות שלי!"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה